30.5.19 > 03.6.19

התערוכה המרכזית

Untitled
אוצרות: יפעת גוריון ומיכל בהרב עוזרד

אחד הספרים המשפיעים ביותר על השיח המערבי מאז המחצית השנייה של המאה ה-20* הוא הספר "טוהר וסכנה" של האנתרופולוגית הנודעת מרי דגלאס. אי אפשר להפריז בחשיבות ההשפעה של דגלאס על מחקר התרבות. ספרה מהווה נקודת מוצא לתפיסה כי חלוקה לקטגוריות של קדושה-טומאה, טוב-רע היא המאפשרת לחברה לשמור על סדר ונחת. האנומליה מערערת על המוסכמות, מעוררת חרדה ומובילה את התרבות ליצור באמצעים פיזיים, חברתיים או לשוניים איים מופרדים ומובחנים של משמעות. גם המושגים אמנות, עיצוב וקראפט נבנו בשיח התרבותי כמערך של מיפוי מבני, כמערכות סמליות של ניגודים: אמנות-אומנות, הרהור פילוסופי-שימושיות, אסתטיקה-מסחר, יופי-תועלת וכן הלאה.

התערוכה Untitled משקפת מגמה עולה בישראל ובעולם, המציעה אוצרות היברידית ונזילה. ככזו, היא מייתרת חלוקה והגדרה, התמחויות ואסכולות שונות, וחוגגת את הביטוי, היצירתיות, כושר ההמצאה והדמיון. התערוכה מהווה זירה בטוחה למשחקיות, חציית גבולות ואמביוולנטיות. כך, זו לצד זו מוצגות עבודות המייצרות עניין ומתח בין מדיות שונות - ציור, מיצב, פיסול, צילום, סאונד, אור, תבליט, דפוס ועוד. 

הקראפט, כגוף ידע בעל משמעות, כנשא של מטען תרבותי והיסטורי, מהווה נקודת מוצא לביטוי עכשווי בעבודה "פרחים קסומים" של ארטאן שבאני (אלבניה), המשקפת באמצעות ציור עמלני את תעשיית הטקסטיל המתנוונת באלבניה. דגמיה של שרון טל (ישראל), בפרויקט המשותף של בית האופנה העילית משכית וחברת הטכנולוגיה המובילה "קורנית דיגיטל", שואבים השראה מרקמות מסורתיות ומתרגמים אותם לדפוס בטכנולוגיה מתקדמת. 

אל אלו חוברים טליה מוקמל (ישראל), עם הפרויקט Neo-Stucco, המציג פרשנות חדשה לטכניקה מסורתית באמצעות מחקר וחדשנות חומרית; צורי גואטה (ישראל-צרפת), אשר בעבודתו Recover יוצק חיים חדשים לחומרים קיימים ויוצר פסל פואטי הנוגע לתהליכים אקולוגיים; ועומר פולק (ישראל-ברלין), עם הפרויקט Fake Nature - Real Objects , המבקש לערב את הצופה באזורים האפורים שבין טבע לתרבות, בהם מתקשה הצופה לחשוף את המניפולציה שבייצור האובייקט, בטכנולוגיה מתקדמת או טכניקה עתיקה.

החומר כצומת בין מסורת לטכנולוגיה והקשר של שני אלה לעולם הטבע, בולט גם אצל יוצרים נוספים בתערוכה. ברק חמו (ישראל-ניו יורק), בעבודתו "שדה אור", בוחר להשתמש במעורבות הגופנית של המבקרים בחלל התערוכה על מנת לשחזר את ההיקסמות של האדם מן הבריאה וליצור ציור דינאמי ורגעי הנפרש על פני יחידות אור. בעבודה "אור שקיעה" של נובוהירו נקאנישי (יפן) מוצבים רגעי האור האחרונים ביממה כאובייקט פיסולי המשכי המורכב מעשרות צילומים, המתחברים באמצעות תנועת המבקרים סביב ההצבה והשתהותם בחלל. העבודה הרדיקלית Hand Tools D+E+M. For Molding Deep Convictions, של הקולקטיב אפראטוס 22 (רומניה), מציעה גם היא התבוננות על תהליך של היברידיזציה בין אמנות, עיצוב וקראפט; האמנים מייצרים פרוטוטייפ (מונח מעולם העיצוב) של גוף על-אדם עתידני, תוך שימוש בכלים מעולם הקראפט, כדי להצביע על הפוטנציאל הגלום בעתיד שבו הטכנולוגיה והדמיון שלובים זה בזה.

בתערוכה זו אנו מבקשות להתבונן על רוח התקופה ולהביא לקדמת הבמה יוצרים המבטאים אותה בדרכים מקוריות ומסקרנות. אנו מודות לכל היוצרים והיוצרות שיצאו איתנו למסע הזה והעמידו את עבודותיהם לרשותנו, לטוות יחד משמעות משותפת ומעוררת מחשבה.

*על פי דירוג 100 הספרים המשפיעים שפרסם Times Literary Supplement.