ארכיון - היריד לאמנות עכשוית

חשיפה לדרום / צבע טרי 3 / פרויקט

דמיינו לעצמכם שאתם אוחזים בידכם גוש של חול שהשמש היוקדת ייבשה והפכה למעין סלע או אבן רכה. עכשיו דמיינו איך אתם מהדקים את אחיזתכם סביב אותה אבן, ואיך האבן הופכת כבמטה קסם לערימה של פתיתי חול זהובים ומנצנצים. השינוי הפשוט הזה במצב צבירה מאפיין את יצירות האמנות של חמש בוגרות מכללת ספיר, המחלקה לאמנות, חברה ותרבות, המוצגות ביריד צבע טרי 3. כמו אותו רגע קסום שבו האבן נעלמת בין אצבעותינו, אותה תחושה של התהוות, של קיום במקום אחר, גם עבודותיהן של אותן חמש אמניות מעוררות בנו סקרנות שנוצרת כתוצאה משינוי במצב הצבירה. כמו אותה אבן חולית, גם העבודות מהלכות על הקו הדק שבין השביר למוצק, בין נוכחות להעדר ובין לחות ליובש: צלחות הקרמיקה של חגית לוי נושאות את חומריותן, מהרטוב ליבש, מהמטען ה"דלפטי" המסורתי ועד הוראות שימוש ב"ריטלין" שנוספו להן; חלקי האופנועים של סיגל נפתלי נוצקו בחומר־כיסוי פטישיסטי עם זיקה גברית נוצצת והפכו לאיברים פנימיים חשופים ושבירים; הדלת החשופה והמקולפת בעבודתה של דורית ליברמן מסמנת כניסה ויציאה אך נשארת בעצמה מסומנת על ידי דמות מורבידית של אדם־חיה; בעבודתה של אורלי נזר מופיעים חלקי כביש קשוחים שהתייבשו, התפרקו ונשארו מיותמים, אך ממשיכים לשאת עליהם זיכרונות; ובעבודתה העשויה גבס של דגנית בן אדמון ספק עציצים של צמח טורף ספק עטלפים נמים, מנציחים סכנה, פחד ודחייה מצד אחד ומאפשרים נגישות במצב הצבירה החדש שלהם מצד שני. השינויים במצב הצבירה בכל אחת מהיצירות ובכולן יחד מזמינים שיטוט ביניהן כמו בין חורבות של ציוויליזציה. שיטוט זה מגלם בתוכו התרגשות הנובעת מציפייה - כמו רעש של רכבת נסתרת או של שיטפון הקרב ובא - וגם אם לא יגיע אותו אירוע מובטח, הרי די לנו בהשהיה של אותה ציפייה.

דני יהב־בראון וליאב מזרחי