The Finger// גלריה רו-ארט וגלריה ראסטר | צבע טרי
28.3.17 > 01.4.17

The Finger// גלריה רו-ארט וגלריה ראסטר

ירון אתר, זביגנייב ליברה, פז'מק מאטצקי, הדס סט. אוצרים: לאה אביר, ווקאש גורצ'יקה

"The Finger" הוא פרויקט מיוחד המקבץ יחד את עבודותיהם של ארבעה אמנים - זביגנייב ליברה, ו-פז'מק מאטצקי (גלריה ראסטר, וורשה), ירון אתר והדס סט (גלריה רו-ארט, תל אביב) - באוצרות משותפת של אוצרי שתי הגלריות. התערוכה כוללת עבודות חדשות, גופניות, הומוריסטיות ומתריסות, בטכניקות של ציור, צילום, פיסול ומיצג.

זביגנייב ליברה מציג סדרת תצלומים חדשה שעליה הוא עובד באופן מתמשך, ואשר מתעמתת עם תוקפנותו של האקלים הפוליטי-חברתי הנוכחי. בסצינות האלימות הללו, האמן נוכח תמיד. בתערוכה מוצגת גם סדרה קודמת שיצר ליברה, הכוללת תצלומים מבוימים בשחור-לבן , ולצידם הודעה לעיתונות המתארת משפט מדומיין. בבית המשפט הזה, שבו דמויות מפתח בסדר הניאו-ליברלי - פוליטיקאים, כלכלנים ובנקאים - - הועמדו לדין ונמצאו אשמים בגרימת המשבר הכלכלי העולמי.

ירון אתר מציג פסל חדש, המופעל בזמן התערוכה בידי משגיח אנונימי. זוהי דמות בעלת תווים אנושיים, עדויה חימר לבן, שוכבת ונושפת אדים. עבודת הוידאו של אתר "Remurder", שצולמה בפולין בשנת 2014, מציגה הודאות של ארבעה שחקנים המגלמים דמויות רצחניות בסרטים ומחזות אירופיים. בעבודת וידאו שלישית, שנוצרה בהשראת ביקור בהגיה סופיה באיסטנבול, נראה מערך של נרות דולקים על גבי קבוצה של צבים דוממים.

הדס סט מציגה מיצב צילום חדש בשם "מערך ארבע אצבעות" העוקב אחר תצורת מטס של ארבעה מטוסי קרב. התצלומים הללו, המסודרים במערכים הרמוניים, אך קטלניים, מחזירים אותנו לעידן שקדם למצלמת הרפלקס. בכל אחד מהם ישנו אזכור לשיבוש המוכר לנו היטב מאלבומי התמונות שלנו - אצבע אנושית המשתרבבת לתוך מסגור מושלם של תצלומי נופש והישגי ילדות. בעבודתה של סט, האצבע (הפולשת אל סצינות שלוות מ/של עולם החי) היא חלק מהדימוי והיא גם התצלום עצמו. מערך תצלומים נוסף של האמנית נקרא "טיילת". זהו טריפטיך של תצלומי שקיעות, המוצג ומוכפל כך שהוא הופך לצורה כתמית, דמויית רורשאך ומאיימת.

עבודות הקולאז' הקטנות של פז'מק מאטצקי לוקחות על עצמן כנקודת מוצא, בפועל וגם באופן מטפורי, את ההפרשות של התרבות החומרית והחזותית בת-זמננו. באמצעות פעולות ציוריות שנונות, האמן מכסה ומסווה מחבר של ציטוטים, שבלונות וקרעי תצלומי עיתונות. עבודותיו מפלרטטות עם פורנוגרפיה ופוליטיקה ולו רק כדי לגרום (אם כי לא ברור כיצד) לכוחות הרשע לחצות את הקווים אל הצד שלו. מאטצקי מביא אל הציור רגישות ייחודית, שאינה אקדמית, ובו בזמן גם מכניס לו אנרגיות של התנגדות אשר מפיחות בציורים, כאן ועכשיו, חיים משל עצמם.