
לוסיאנה קפלון, מתוך "אלה", 2011
בתמיכת
חממת הווידיאו של יריד צבע טרי, תחת אוצרותה של עדנה מושנזון, הינה מסגרת לתצוגת עבודות של אמני וידיאו ואנימציה עצמאים. בחממה יוצגו השנה עבודותיהם של האמנים: אוסקר אבוש, רותם בלווה, נדב בן נון, אפרת ויטל, נבט יצחק, אמיר יציב, אופיר פלדמן, תום פניני, לוסיאנה קפלון ונתנאל פורגנג, ואלונה פרידברג.
נבט יצחק:
באחת מעבודותיה, נבט יצחק ממסגרת במסגרת זהב דימוי נע מתוך סרט ערבי מלודרמטי, דיוקן רב הבעה של פאריד אל אטראש השר את שירו הנודע "בגלל שאין לי אחרת מלבדך". היא תלויה בחדר ובו שטיח מזרחי מוקרן שעיטוריו נעים. נבט יצחק בוחנת בעבודתה זו, כמו בעבודותיה הקודמות, את היחס הקיים באמנות הווידיאו בין קול לדימוי, ובה בעת מאתגרת תפיסות סטריאוטיפיות רווחות ביחס לטעם, אסטטיקה ותרבות.
אלונה פרידברג:
סדרת גרון עמוק היא קולאז' וידיאו מורכב, חסר משך ושהתנועה בו מינורית. הדימויים המופיעים בו לקוחים משיטוטים ברשת: כרזות סרטי אימה, ציורי טבע דומם פלמי, רישומים טכניים, ציורי חובבים, פרסומות מסחריות לצבע ועוד – כמעט שאין דימוי השומר על הקונטקסט המקורי שלו. דימויי המקור – המשועתק – מפורקים, נמחקים, נצבעים או מוגזמים, מצטרפים לדימויים חדשים ומתארגנים שוב בסדר חדש.
לוסיאנה קפלון ונתנאל פורגנג:
אלה היא טלנובלה ישראלית דוברת ספרדית, שכל משתתפיה הם מהגרי עבודה. עלילתה, שהיא פרודיה על הסוגה המופרזת הזו, מונעת על ידי דמותה הנעלמת של המשרתת, עובדת זרה, שקיומה מאיים על הסדר הביתי המדומה של מעסיקיה.
העסקתם של מהגרי העבודה כשחקנים על ידי האמנית-במאית והמפיק מהגרים בעצמם , שעלו לארץ האחת מארגנטינה והשני מפרו, הופכת אותם פעם נוספת ל"עובדים זרים" ומדגישה את יחסי הכוח השוררים בין העובד למעביד, כמו גם את התפיסה הסטריאוטיפית של החברה את המהגרים אליה.
תום פניני:
כוכב דמו הוא האחרון בסדרת עבודות וידיאו של תום פניני העוסקת במצבים היוצרים אשליה של יופי וקסם ובכוחו של האמן ליצור אותם. הכוכב הזוהר מעל קו הרקיע של ניו יורק, כפי שהוא נראה מברוקלין, הוא בלון הליום פשוט, מעשי ידי האמן, המונף באמצעות חוט באורך 700 מטר. אלומת אור המופנית אליו ממרחק על ידי האמן באמצעות זרקור, לוכדת אותו וגורמת לו לנצנץ ככוכב.
רותם בלווה:
במבט ראשון נראה הגן הנשקף מחלון ביתה של האמנית בדרום תל אביב כגן קסום. שיטוט בתוכו עם מצלמת הווידיאו מגלה הזנחה. וכך צילום עבודת הווידיאו הופך לפעולה של שיקום של טבע שנפגם. יד אחת אוחזת במצלמה והשנייה אוספת שקיות ניילון ישנות, עטיפות ריקות של ממתקים, בקבוקי פלסטיק ריקים, שאריות אוכל. אשליית קסמו של הגן מושבת באמצעות הקולות הרוחשים של עצם פעולת הניקוי, ובאמצעות תנועת המצלמה, האקראית לעיתים, הקולטת ולו רק את שרידי היופי.
אוסקר אבוש:
אוסקר אבוש עוקב במצלמה סטאטית אחר התנועה הרוחשת על גדות נהר הדנייפר, תוך שיט בספינת שעשועים, כתייר במחוזות ילדותו. זהו צילום ברצף (שוט אחד), מתוך התבוננות ישירה ו"תמימה" לכאורה, שמהדהד קומפוזיציות מתוך ההיסטוריה של הצילום והציור. המתח הדיאלקטי בין הצילום לווידיאו, בין התצלום הנייח (סטיל) לבין הדימוי הנע, בין צילום לציור, הוא נושא עיקרי בעבודה זו.
אפרת ויטל:
אפרת ויטל מציבה את מצלמת המעקב שלה מול חוף השקט–בסיס חיפה, בסיס צבאי רוחש פעילות עלומה הנושק לחוף רחצה הומה, וחושפת את מה שהנופשים בו מתעלמים ממנו – החיכוך שבין הצבאי לאזרחי, בין האיום והסכנה לרוגע ולשלווה כשגרת חיים.
נדב בן נון:
מלודרמה צרפתית/ישראלית פרודית, "פרופיל של זכר ונקבה במהלך סוף שבוע, בהילוך איטי, עד כלות הנשימה. הם בסך הכול רצו לחיות את חייהם, אך זה קשה – הם מלאים בבוז למשמעות החיים," נדב בן נון.
מחווה לגודאר, לפריז של מאי 1968 ולמחאה החברתית של קיץ 2011 כאן.
אופיר פלדמן:
בנק המילים הוא פרויקט קונספטואלי רב חלקים. הוא כולל מסע פרסום נרחב, בשפות שונות, לבנק, שניתן לפתוח בו חשבון, ,להפקיד בו מילים ולמשוך מתוך האוצר הנצבר בו מילים לשימושים שונים. הוא מאפשר לבעל החשבון להשתמש בשפות שונות, ברמות לשוניות מגוונות. חלק מהפרויקט הוא קמפיין לסימני פיסוק. עבודות הווידיאו מדמות סרט תדמית לחברה עסקית על כל מאפייניו – מגיש בחליפה מהודרת, שפה פרסומית משכנעת, עיצוב גראפי מושך ואנימציה צבעונית.
אמיר יציב:
מציג מיצב וידיאו רב-ערוצי בשם "מתנפחים", 2:00 דקות כ"א.
(הקרנה מחזורית)
"Gravity" נחשבת לחממה של כישרונות צעירים – מנהלי הקריאייטיב שלה, הבמאים ואנשי האנימציה, אנשי האפקטים, העיצוב והטכנולוגיה, נמנים עם הטובים ביותר בתעשייה, והיא מאפשרת להם להתפתח ליוצרים ידועים ברמה בינלאומית.
ל"Gravity" נוכחות ומעורבות גם בשדה האמנות המקומי. מתוך תפיסת עולמה, המכירה בחשיבות פיתוח ההון האנושי היצירתי, תומכת "Gravity" באמנים צעירים בתחום הווידיאו והמדיה החדשה [ניו-מדיה] ומשתפת פעולה עם בתי ספר לאמנות, גלריות ואמנים מובילים. בנוסף, המבנה הייחודי שבו ממוקמת החברה בתל אביב משמש להצגת תערוכות מתחלפות ומסייע בחשיפה של אמנות מקורית עכשווית.